מרכבות באיילון / לימור מויאל
285 עמ'. הוצאת גוונים
הספר הזה הוא מעבר לעוד ספר טוב.
הוא מלא באהבה ותשוקה, ומסוגל להושיט יד ולגעת לכם ברגשות מכל קשת הצבעים -
הוא יעציב אתכם (ועצוב זה הרי BLUE באנגלית), יגרום לכם להסמיק ולבעור באודם אש התשוקה, יגרום לכם להוריק מקנאה, יעורר בכם מחשבות נוגות בסגול כהה, ויגרום לימיכם להאיר ולזרוח בכתום ובצהוב.
אה, ויש גם ורוד, כמובן :)
הסיפור שופע חוכמה, תובנות ואמירות, שברור כי נכתבו בדם ליבה של הסופרת - ואפשר לחוש בזה ולהתחבר לזה, זה נוגע. כל אחד יכול למצוא את עצמו בין השורות.
הדמויות עמוקות, אמינות, עם סיפורי חיים משלהן, תקוות וחלומות. הרגשתי כאילו הן ממשיות לחלוטין, חיות ובועטות, ולאחר שבוע של קריאה, כאילו הן חלק מחבריי הטובים ביותר.
סגנון הכתיבה מרענן וייחודי. אם שמים לב - הסיפור מלא סמלים, מטאפורות ומסרים; כל שם, מקום ואפילו מזג-אוויר נבחרו בקפידה ויש להם משמעות.
בכיתי, צחקתי, קיוויתי, התפללתי - והתאהבתי.
אני אוהבת לומר שאפשר לדעת שקוראים ספר טוב כשקשה לחכות לסוף הספר ולדעת איך הוא נגמר - אבל גם לא רוצים לסיים אותו.
אני מתגעגעת לדן ותום, אך הם באמת חבריי הספרותיים עכשיו, אז אולי פשוט אצור איתם קשר מתישהו... :)
לסיכום - מדובר ב-work of art וגם ב-work of HEART.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה